פסיכותרפיה כפי שפרויד, אבי הפסיכואנליזה, הגדיר זאת, היא תהליך של "ריפוי בדיבור".

בטיפול פסיכודינמי קלאסי אנחנו מדברים על חוויות החיים, על מה שעובר על עלינו, אירועים שאנחנו מתמודדים איתם, אתגרים, משברים וכו'. דרך הדיבור על כך יש לנו הזדמנות להתבונן על הסיטואציה מתוך זווית נוספת, לעשות חיבורים בין העבר להווה, להבין על עצמנו דברים ולהרחיב את המודעות.

יחד עם זה, לפעמים מגיע שלב בטיפול, שבו המילים לא מספיקות.

ישנן חוויות מאוד ראשוניות או בסיסיות, שהן פרה-וורבליות, כלומר נחוו אצלנו לרוב בשלב בו עוד לא היו לנו מילים כדי לתאר את החוויה.

לכן, בשלב מסויים, או סביב תכנים מסויימים בטיפול, על מנת להעמיק נידרש לגעת בחוויה בדרכים נוספות שאינן רק מילוליות. אל תוך המרחב הזה נכנסת פסיכותרפיה מבוססת גוף ומיינדפולנס. מדובר בגישה שמרחיבה ומעמיקה את היכולת שלנו לגשת למימד החווייתי המורגש בגוף, וכן לחוויה המורגשת הנרקמת בנו מרגע לרגע.

מתוך כך, מה שהיה גולמי ולא מילולי, מקבל משמעות ותוקף בטיפול ובאמצעות תהליך זה המודעות שלנו מתרחבת אל עבר עוד ועוד חלקים המרכיבים את החוויה שלנו.

טיפול חווייתי זהו טיפול שמנסה לעורר את החוויה בחדר, ולחקור את החוויה החיה.

לפעמים בטיפול נמצא עצמנו "מדברים על..." כלומר, מנתחים חוויה שקרתה בעבר, מנסים ללמוד עליה מתוך מרחק של זמן ומקום. זהו נדבך חשוב בטיפול, ופעמים רבות באמת צריך ללמוד "על קר" כלומר להתבונן באירוע שקרה "שם ואז" ולנתח אותו.

הנדבך החשוב שמוסיף טיפול חווייתי ממוקד רגש, הינה היכולת וההתכווננות לעורר בחדר, ב"כאן ועכשיו" את החוויות הרגשיות שברצוננו לחקור. כך כאשר החוויה הרגשית חיה בחדר, יש לנו גישה למימדים המרובים של החוויה;

היא לא קרה ומרוחקת, היא מתרחשת כאן עכשיו וניתן לנו לגשת לכל האלמנטים המרכיבים אותה. היא נחווית בצורה עשירה ונגישה וכך גם ניתן ללמוד עליה יותר לעומק.

בנוסף תהליך הטרנספורמציה והשינוי נוכח גם הוא, אפשרי ונגיש בחדר.

זאת מכיוון שבכל חוויה חיה טמונה גם אפשרות התיקון והריפוי שלה.

וויסות זו בעצם היכולת להרגיע את עצמנו ולחזור למצב מאוזן, לאחר אירוע מעורר, פנימי או חיצוני. כשאנחנו לומדים וויסות רגשי וניהול כעסים, אנחנו לומדים את מערכת ההפעלה הרגשית שלנו.

מה מפעיל אותנו? מהם האוטומטים שלנו? ואיפה ניתן להתערב ולהשפיע על התהליך?

מרכיב מרכזי בלמידה זו הינה הקשיבות (מיינדפולנס) שמאפשרת לנו להתבונן על הדפוסים, המחשבות, הרגשות, התחושות הגופניות שלנו, ולפתח מרחק בינם לבין התגובה האוטומטית.

בנוסף לכך אנו לומדים על הפן הקוגנטיבי במערכת שלנו, על הטיות חשיבה שמשפיעות על האופן בו אנו מתנהלים.

נדבך נוסף בתהליך זו למידת הפן הרגשי במערכת שלנו; מבערים רגשיים ורגשות ראשוניים שמסתתרים מתחת לכעס. דרך כך אנו לומדים לזהות את הסימנים הגופניים והאיתותים שהגוף שולח לנו על מנת לספר ולהתריע בפנינו.

ככל שאנו לומדים את מערכת ההפעלה שלנו, ורוכשים טכניקות לוויסות והרגעה, כך יש לנו יותר שליטה ויכולת להשפיע על האופן בו אנו מתנהלים בעולם.

רבות נכתב על מיינדפולנס.

רובנו מכירים את המיינדפולנס ככלי לפיתוח המיומנות לקשיבות.

זו מיומנות בעלת חשיבות מכרעת, בעיקר בתקופה רוויית הלחצים בה אנו חיים, בכדי לפתח את היכולת להיות קשובים למה שעובר עלינו ולווסת את עצמנו.

אבל כאן אני רוצה לכתוב דווקא על שימוש פחות מוכר ונפוץ: מיינדפולנס ככלי טיפולי.

בפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס אנחנו נרצה לתת מקום של כבוד לתבונה המגיעה מן הגוף, לתחושות הגופניות, לחוויות כפי שהן מוטבעות בגופנו ונפשנו

לשם כך נדרשת האטה לתוך תודעה של קשיבות פנימית, דרכה ניתן לנו לחדד את החושים הפנימיים ולקלוט גם את הניואנסים הדקים של ההשתנות שקורית בתוכנו.

זוהי תודעת מיינדפולנס המגוייסת לצורך הקשבה פנימית בטיפול.

באמצעותה ניתן לנו לגשת לחוויות מאוד פנימיות, ראשוניות ועדינות, שהקשבה "רגילה" עלולה לפספס.

שיטת טיפול המבוססת על עיבוד מוחי הנעשה באמצעות גירוי בילטרלי (המיספרה שמאלית וימנית) המיועדת לעיבוד אירועים טראומתיים.

הגישה משלבת עבודה עם הרבדים השונים של הזיכרון והחוויה (רגש, מחשבה, חושים וכן תחושות גופניות) על מנת לאפשר עיבוד מלא וטרנספורמציה.